Hebrew

Adjective

ערום \ עָרֹם • ‎('aróm) ‎(feminine ערומה \ עֲרֻמָּה, masculine plural ערומים \ עֲרֻמִּים, feminine plural ערומות \ עֲרֻמּוֹת)

1. Naked, nude, unclothed.
   • Genesis 2:25, with translation of the King James Version:

     וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ׃‎

     vayihyú sh'neihém arumím ha'adám v'ishtó v'ló yitbosháshu.

     And they were both naked, the man and his wife, and were not ashamed.

   • רותם כהן, כמעט שהתרגלתי

     דווקא שהתחלתי להבין שנחמד לי לצאת ערום מהמקלחת.‎

     davka shehitkhalti l'havin shenekhmad li latset arum mehamiklakhat

     (please add an English translation of this usage example)

Adjective

עָרוּם • ‎(arúm) ‎(feminine עֲרוּמָה, masculine plural עֲרוּמִים, feminine plural עֲרוּמוֹת)

1. (pejorative) Cunning, crafty, prudent, subtle.
   • c. 1000–400 BCE, Genesis 3:1, with translation of the King James Version:

     וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה […] ‎

     v'hanakhásh hayá arúm mikol khayát hasadé […]

     Now the serpent was more subtle than any beast of the field […]