Definify.com
Definition 2025
פיקד
פיקד
Hebrew
| Root |
|---|
| פ־ק־ד |
Verb
פיקד \ פִּקֵּד • (pikéd) (pi'el construction)
- (military) to command, to oversee
- (biblical) to muster
- Isaiah 13:4, with translation of the English Standard Version:
- יהוה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה
- YHVH ts'vaót m'fakéd ts'va milchamá
- The LORD of hosts is mustering a host for battle.
- יהוה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה
- Isaiah 13:4, with translation of the English Standard Version:
Conjugation
Conjugation of פיקד \ פִּקֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | פיקדתי \ פִּקַּדְתִּי | פיקדנו \ פִּקַּדְנוּ | ||
| second | פיקדת \ פִּקַּדְתָּ | פיקדת \ פִּקַּדְתְּ | פיקדתם \ פִּקַּדְתֶּם | פיקדתן \ פִּקַּדְתֶּן | |
| third | פיקד \ פִּקֵּד | פיקדה \ פִּקְּדָה | פיקדו \ פִּקְּדוּ | ||
| present | מְפַקֵּד | מְפַקֶּדֶת | מְפַקְּדִים | מְפַקְּדוֹת | |
| future | first | אֲפַקֵּד | נְפַקֵּד | ||
| second | תְּפַקֵּד | תְּפַקְּדִי | תְּפַקְּדוּ | תְּפַקֵּדְנָה1 | |
| third | יְפַקֵּד | תְּפַקֵּד | יְפַקְּדוּ | תְּפַקֵּדְנָה1 | |
| imperative | פַּקֵּד | פַּקְּדִי | פַּקְּדוּ | פַּקֵּדְנָה1 | |
| notes |
|
||||