Definify.com
Definition 2024
קינא
קינא
See also: קינאָ
Hebrew
Verb
קינא \ קִנֵּא • (kine) (pi'el construction)
Conjugation
Conjugation of קינא \ קִנֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | קינאתי \ קִנֵּאתִי | קינאנו \ קִנֵּאנוּ | ||
| second | קינאת \ קִנֵּאתָ | קינאת \ קִנֵּאת | קינאתם \ קִנֵּאתֶם | קינאתן \ קִנֵּאתֶן | |
| third | קינא \ קִנֵּא | קינאה \ קִנְּאָה | קינאו \ קִנְּאוּ | ||
| present | מְקַנֵּא | מְקַנֵּאת | מְקַנְּאִים | מְקַנְּאוֹת | |
| future | first | אֲקַנֵּא | נְקַנֵּא | ||
| second | תְּקַנֵּא | תְּקַנְּאִי | תְּקַנְּאוּ | תְּקַנֶּאנָה1 | |
| third | יְקַנֵּא | תְּקַנֵּא | יְקַנְּאוּ | תְּקַנֶּאנָה1 | |
| imperative | קַנֵּא | קַנְּאִי | קַנְּאוּ | קַנֶּאנָה1 | |
| notes |
|
||||