Hebrew

Verb

קִלְקֵל • ‎(kilkél) ‎(pi'el construction, passive counterpart קולקל \ קֻלְקַל)

1. to spoil, to ruin

Derived terms

• הִתְקַלְקֵל ‎(hitkalkél)
  • הִתְקַלְקְלוּת ‎(hitkalk'lút)
• קולקל \ קֻלְקַל ‎(kulkál)
  • מקולקל \ מְקֻלְקָל ‎(m'kulkál)
• קִלְקוּל ‎(kilkúl)
  • קלקול קיבה \ קִלְקוּל קֵבָה ‎(kilkúl kevá)