Definify.com

Definition 2024

רבה

רבה

Hebrew

Root
ר־ב־ה

Verb

רָבָה • ‎(ravá) ‎(pa'al construction)

to increase, to multiply

Conjugation

Conjugation of רָבָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִרְבּוֹת action noun: רְבִיָּה passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	רָבִיתִי		רָבִינוּ
	second	רָבִיתָ	רָבִית	רְבִיתֶם¹	רְבִיתֶן¹
	third	רָבָה	רָבְתָה	רָבוּ
present		רוֹבֶה	רוֹבָה	רוֹבִים	רוֹבוֹת
future	first	אֶרְבֶּה		נִרְבֶּה
	second	תִּרְבֶּה	תִּרְבִּי	תִּרְבּוּ	תִּרְבֶּינָה²
	third	יִרְבֶּה	תִּרְבֶּה	יִרְבּוּ	תִּרְבֶּינָה²
imperative		רְבֵה	רְבִי	רְבוּ	רְבֶינָה²
notes		Pronounced רָבִיתֶם and רָבִיתֶן in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

References

“H7235”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979