Definify.com

Definition 2024


רהב

רהב

Hebrew

Root
ר־ה־ב

Proper noun

רַהַב (ráhav) m [pattern: קֶטֶל]

  1. (mythology) Rahab, a sea monster in Levantine mythology similar to Tannin and Leviathan
    • Isaiah 51:9
      עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה', עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים. הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין
      'urí 'urí livshí oz zróa' YHVH, 'úri kíymei qédem dorót 'olamím. Haló at hi hameḥatzévet ráhav, meḥolélet tanín
      Awake, awake, put on strength, O arm of the LORD; Awake as in the days of old, the generations of long ago. Was it not You who cut Rahab in pieces, Who pierced the dragon?
  2. (astronomy) Neptune (planet).

Usage notes

Synonyms

Noun

רַהַב (ráhav) m (plural indefinite רְהָבִים) [pattern: קֶטֶל]

  1. pride, arrogance

Synonyms

References

  1. אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב”, in HaYadan, 2009-12-31