Definify.com

Definition 2024

תבוסה

תבוסה

Hebrew

Root
ב־ו־ס

Noun

תְּבוּסָה • ‎(t'vusá) f ‎(plural indefinite תְּבוּסוֹת, singular construct תְּבוּסַת־) [pattern: תַּקְטֵלָה]

defeat, overthrow, downfall

Declension

Declension of תְּבוּסָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
	State	Form	Person	m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	תְּבוּסָה	first	תְּבוּסָתִי		תְּבוּסָתֵנוּ
	definite	הַתְּבוּסָה	second	תְּבוּסָתְךָ	תְּבוּסָתֵךְ	תְּבוּסַתְכֶם	תְּבוּסַתְכֶן
	construct	תְּבוּסַת־	third	תְּבוּסָתוֹ	תְּבוּסָתָהּ	תְּבוּסָתָם	תְּבוּסָתָן
plural	indefinite	תְּבוּסוֹת	first	תבוסותיי \ תְּבוּסוֹתַי		תְּבוּסוֹתֵינוּ
	definite	הַתְּבוּסוֹת	second	תְּבוּסוֹתֶיךָ	תבוסותייך \ תְּבוּסוֹתַיִךְ	תְּבוּסוֹתֵיכֶם	תְּבוּסוֹתֵיכֶן
	construct	תְּבוּסוֹת־	third	תְּבוּסוֹתָיו	תְּבוּסוֹתֶיהָ	תְּבוּסוֹתֵיהֶם	תְּבוּסוֹתֵיהֶן

See also

הֵבִיס ‎(hevís)
הוּבַס ‎(huvás)