Hebrew

Noun

אִי • ‎(í) m ‎(plural indefinite אִיִּים, plural construct אִיֵּי־)

1. (used literally and figuratively) An island.

Derived terms

• חֲצִי אִי ‎(ḥatzí i) (peninsula)
• אִי בּוֹדֵד ‎(i bodéd) (desert island)

Etymology 2

Noun

אִי • ‎(í) m ‎(plural indefinite אִיִּים, plural construct אִיֵּי־)

1. Egyptian jackal (Canis aureus lupaster).

Etymology 3

Adverb

אִי • ‎(í)

1. in-, negation prefix

   אי אפשר‎ ― í efshár ― impossible

   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ איסורי ביאה chapter 14:

     מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן‎

     What did you see that you came convert? Don't you know that Israel [i.e. the Jews] in these times are anguished, crushed, eroded, subjugated, and torments come upon them?

Etymology 4

Conjunction

אִי • ‎(í)

1. if
   • מכילתא דרבי ישמעאל,‎ מסכתא דפסחא, as quoted in, a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ חמץ ומצה,‎ נוסח ההגדה:

     והגדת לבנך יכול מראש החודש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך‎

     (please add an English translation of this usage example)

Etymology 5

Interjection

אִי • ‎(í)

1. Oh!, ah!.

Etymology 6

Adverb

אֵי • ‎(é)

1. (interrogative) where
   • Genesis 4:9, with translation of the King James Version:

     וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ‎

     vayómer YHVH el-káyim é hével achícha

     And the Lord said unto Cain, Where is Abel thy brother?

Ladino

Etymology

From Old Spanish e, from Latin et.

Conjunction

אי ‎(Hebrew spelling, Latin spelling i)

1. and
2. too