Definify.com
Definition 2024
דיכא
דיכא
Hebrew
| Root |
|---|
| ד־כ־א |
Verb
דיכא \ דִּכֵּא • (diké) (pi'el construction, passive counterpart דוכא \ דֻּכָּא)
Conjugation
Conjugation of דיכא \ דִּכֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | דיכאתי \ דִּכֵּאתִי | דיכאנו \ דִּכֵּאנוּ | ||
| second person | דיכאת \ דִּכֵּאתָ | דיכאת \ דִּכֵּאת | דיכאתם \ דִּכֵּאתֶם | דיכאתן \ דִּכֵּאתֶן 1 | |
| third person | דיכא \ דִּכֵּא | דיכאה \ דִּכְּאָה | דיכאו \ דִּכְּאוּ | ||
| present | all persons | מְדַכֵּא | מְדַכֵּאת | מְדַכְּאִים | מְדַכְּאוֹת |
| future | first person | אֲדַכֵּא | נְדַכֵּא | ||
| second person | תְּדַכֵּא | תְּדַכְּאִי | תְּדַכְּאוּ | תְּדַכֶּאנָה 2 | |
| third person | יְדַכֵּא | תְּדַכֵּא | יְדַכְּאוּ | תְּדַכֶּאנָה 2 | |
| imperative | second person | דַּכֵּא | דַּכְּאִי | דַּכְּאוּ | דַּכֶּאנָה 2 |
| notes |
|
||||