Definify.com

Definition 2025

דקר

דקר

Hebrew

Noun

דַּקָּר • ‎(dakar) m

A grouper: a fish of the genus Epinephelus.

Noun

דֶּקֶר • ‎(deker) m [pattern: קֶטֶל]

pick (digging tool)
(military) probe, prodder
epee: a sword of a type used in fencing and for stabbing

Verb

דָּקַר • ‎(dakár) ‎(pa'al construction)

(transitive) To stab.
- בעז בנאי, פריז בחורף
  אדם לא עשוי מצמר גפן, דוקר לו בלב, הוא מדמם
אחייניתי צעקה כשאמא גות'ל דוקרת את פלין.‎
My niece screamed when Mother Gothel stabs Flynn.

Conjugation

Conjugation of דָּקַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לדקור \ לִדְקֹר
past	first person	דָּקַרְתִּי		דָּקַרְנוּ
	second person	דָּקַרְתָּ	דָּקַרְתְּ	דְּקַרְתֶּם ¹	דְּקַרְתֶּן ¹, ²
	third person	דָּקַר	דָּקְרָה	דָּקְרוּ
present	all persons	דּוֹקֵר	דּוֹקֶרֶת	דּוֹקְרִים	דּוֹקְרוֹת
future	first person	אדקור \ אֶדְקֹר		נדקור \ נִדְקֹר
	second person	תדקור \ תִּדְקֹר	תִּדְקְרִי	תִּדְקְרוּ	תדקורנה \ תִּדְקֹרְנָה ³
	third person	ידקור \ יִדְקֹר	תדקור \ תִּדְקֹר	יִדְקְרוּ	תדקורנה \ תִּדְקֹרְנָה ³
imperative	second person	דקור \ דְּקֹר	דִּקְרִי	דִּקְרוּ	דקורנה \ דְּקֹרְנָה ³
notes		Pronounced דָּקַרְתֶּם/ן in modern informal Hebrew Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Derived terms

דקירה ‎(d'kirá)
נדקר ‎(nidkár)

Anagrams

קדר, רקד