Definify.com

Definition 2024

התרומם

התרומם

Hebrew

Root
ר־ו־ם

Verb

הִתְרוֹמֵם • ‎(hitromém) ‎(hitpa'el construction)

(reflexive) to rise up, go higher
(reflexive) to stand up

Conjugation

Conjugation of הִתְרוֹמֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרוֹמֵם
past	first person	הִתְרוֹמַמְתִּי		הִתְרוֹמַמְנוּ
	second person	הִתְרוֹמַמְתָּ	הִתְרוֹמַמְתְּ	הִתְרוֹמַמְתֶּם	הִתְרוֹמַמְתֶּן ¹
	third person	הִתְרוֹמֵם	הִתְרוֹמְמָה	הִתְרוֹמְמוּ
present	all persons	מִתְרוֹמֵם	מִתְרוֹמֶמֶת	מִתְרוֹמְמִים	מִתְרוֹמְמוֹת
future	first person	אֶתְרוֹמֵם		נִתְרוֹמֵם
	second person	תִּתְרוֹמֵם	תִּתְרוֹמְמִי	תִּתְרוֹמְמוּ	תִּתְרוֹמֵמְנָה ²
	third person	יִתְרוֹמֵם	תִּתְרוֹמֵם	יִתְרוֹמְמוּ	תִּתְרוֹמֵמְנָה ²
imperative	second person	הִתְרוֹמֵם	הִתְרוֹמְמִי	הִתְרוֹמְמוּ	הִתְרוֹמֵמְנָה ²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Related terms

רוֹמֵם ‎(romém)