Definify.com
Definition 2024
כיבה
כיבה
Hebrew
Verb
כיבה \ כִּבָּה • (kiba) (pi'el construction)
- to extinguish, to put out (a fire, cigarette, etc.)
- to turn off (a light, machine, etc.)
Conjugation
Conjugation of כיבה \ כִּבָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | כיביתי \ כִּבִּיתִי | כיבינו \ כִּבִּינוּ | ||
| second person | כיבית \ כִּבִּיתָ | כיבית \ כִּבִּית | כיביתם \ כִּבִּיתֶם | כיביתן \ כִּבִּיתֶן 1 | |
| third person | כיבה \ כִּבָּה | כיבתה \ כִּבְּתָה | כיבו \ כִּבּוּ | ||
| present | all persons | מְכַבֶּה | מְכַבָּה | מְכַבִּים | מְכַבּוֹת |
| future | first person | אֲכַבֶּה | נְכַבֶּה | ||
| second person | תְּכַבֶּה | תְּכַבִּי | תְּכַבּוּ | תְּכַבֶּינָה 2 | |
| third person | יְכַבֶּה | תְּכַבֶּה | יְכַבּוּ | תְּכַבֶּינָה 2 | |
| imperative | second person | כַּבֵּה | כַּבִּי | כַּבּוּ | כַּבֶּינָה 2 |
| notes |
|
||||