Hebrew

Noun

כיפה \ כִּפָּה • ‎(kipá) f ‎(plural indefinite כיפות \ כִּפּוֹת, singular construct כיפת \ כִּפַּת־, plural construct כיפות \ כִּפּוֹת־) [pattern: קִטְלָה]

1. kippah, yarmulke
   • a. 500 CE, Babylonian Talmud, Megillah 27b:65:

     אמא זקינה היתה לי פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום‎

     I had a grandmother who once sold her head covering so as to bring me [wine for] Kiddush.

2. dome

Derived terms

• כיפת ברזל ‎(kipat barzel)