Definify.com
Definition 2025
ריתך
ריתך
Hebrew
Root |
---|
ר־ת־ך |
Verb
ריתך \ רִתֵּךְ • (ritékh) (pi'el construction, passive counterpart רותך \ רֻתַּךְ)
- to weld
Conjugation
Conjugation of ריתך \ רִתֵּךְ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | ריתכתי \ רִתַּכְתִּי | ריתכנו \ רִתַּכְנוּ | ||
second person | ריתכת \ רִתַּכְתָּ | ריתכת \ רִתַּכְתְּ | ריתכתם \ רִתַּכְתֶּם | ריתכתן \ רִתַּכְתֶּן 1 | |
third person | ריתך \ רִתֵּךְ | ריתכה \ רִתְּכָה | ריתכו \ רִתְּכוּ | ||
present | all persons | מְרַתֵּךְ | מְרַתֶּכֶת | מְרַתְּכִים | מְרַתְּכוֹת |
future | first person | אֲרַתֵּךְ | נְרַתֵּךְ | ||
second person | תְּרַתֵּךְ | תְּרַתְּכִי | תְּרַתְּכוּ | תְּרַתֵּכְנָה 2 | |
third person | יְרַתֵּךְ | תְּרַתֵּךְ | יְרַתְּכוּ | תְּרַתֵּכְנָה 2 | |
imperative | second person | רַתֵּךְ | רַתְּכִי | רַתְּכוּ | רַתֵּכְנָה 2 |
notes |
|