Definify.com
Definition 2024
אעלה
אעלה
Hebrew
Verb
אֶעֱלֶה • (eelé)
- First-person singular future tense (prefix conjugation) of עָלָה (alá).
- 2 Samuel 2:1, with translation of the King James Version:
- וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה
- vayómer davíd ána eelé vayómer chevróna
- And David said, Whither shall I go up? And he said, Unto Hebron.
- וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה
- 2 Samuel 2:1, with translation of the King James Version:
Verb
אַעֲלֶה • (aalé)
- First-person singular future tense (prefix conjugation) of הֶעֱלָה (heelá).
- Exodus 3:17, with translation of the King James Version:
- אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם
- aalé etchém meoní mitsráayim
- I will bring you up out of the affliction of Egypt
- אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם
- Exodus 3:17, with translation of the King James Version: