Definify.com
Definition 2024
בוטל
בוטל
Hebrew
| Root |
|---|
| ב־ט־ל |
Verb
בוטל \ בֻּטַּל • (butál) (pu'al construction)
- (of plans, a schedule, an event, or the like) To be canceled, to get canceled.
- (of a decision, a decree, or the like) To be canceled, to be annulled.
Conjugation
Conjugation of בוטל \ בֻּטַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
| past | first person | בוטלתי \ בֻּטַּלְתִּי | בוטלנו \ בֻּטַּלְנוּ | ||
| second person | בוטלת \ בֻּטַּלְתָּ | בוטלת \ בֻּטַּלְתְּ | בוטלתם \ בֻּטַּלְתֶּם | בוטלתן \ בֻּטַּלְתֶּן 2 | |
| third person | בוטל \ בֻּטַּל | בוטלה \ בֻּטְּלָה | בוטלו \ בֻּטְּלוּ | ||
| present | all persons | מבוטל \ מְבֻטָּל | מבוטלת \ מְבֻטֶּלֶת | מבוטלים \ מְבֻטָּלִים | מבוטלות \ מְבֻטָּלוֹת |
| future | first person | אבוטל \ אֲבֻטַּל | נבוטל \ נְבֻטַּל | ||
| second person | תבוטל \ תְּבֻטַּל | תבוטלי \ תְּבֻטְּלִי | תבוטלו \ תְּבֻטְּלוּ | תבוטלנה \ תְּבֻטַּלְנָה 3 | |
| third person | יבוטל \ יְבֻטַּל | תבוטל \ תְּבֻטַּל | יבוטלו \ יְבֻטְּלוּ | תבוטלנה \ תְּבֻטַּלְנָה 3 | |
| imperative | second person | — 1 | — 1 | — 1 | — 1 |
| notes |
|
||||