Hebrew

Noun

בניין \ בִּנְיָן • ‎(binyán) m ‎(plural indefinite בניינים \ בִּנְיָנִים, singular construct בניין \ בִּנְיַן־, plural construct בנייני \ בִּנְיְנֵי־)

1. building; construction
   • Ezekiel 42:5:

     וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי־יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכֹנוֹת בִּנְיָן׃

     v'hal'shakhót ha'elyonót k'tsarót ki-yokh'lú atikím meihéna meihatakhtonót umeihatikhonót binyán.

     Now the upper chambers [were] shorter: for the galleries were higher than these, than the lower, and than the middlemost of the building.^[1]

2. (grammar) conjugation pattern; construction
3. (בִּנְיַן־, binyán-) Singular construct form of בניין \ בִּנְיָן‎.

See also

• (building): מִבְנֶה ‎(mivné)

References

1. ↑ (1611) Authorized King James translation.