Definify.com
Definition 2024
ברח
ברח
Hebrew
Verb
בָּרַח • (barách) (pa'al construction)
- to escape
Conjugation
Conjugation of בָּרַח (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | בָּרַחְתִּי | בָּרַחְנוּ | ||
second person | בָּרַחְתָּ | בָּרַחְתְּ | בְּרַחְתֶּם 1 | בְּרַחְתֶּן 1, 2 | |
third person | בָּרַח | בָּרְחָה | בָּרְחוּ | ||
present | all persons | בּוֹרֵחַ | בּוֹרַחַת | בּוֹרְחִים | בּוֹרְחוֹת |
future | first person | אֶבְרַח | נִבְרַח | ||
second person | תִּבְרַח | תִּבְרְחִי | תִּבְרְחוּ | תִּבְרַחְנָה 3 | |
third person | יִבְרַח | תִּבְרַח | יִבְרְחוּ | תִּבְרַחְנָה 3 | |
imperative | second person | בְּרַח | בִּרְחִי | בִּרְחוּ | בְּרַחְנָה 3 |
notes |
|