Definify.com
Definition 2024
הובל
הובל
Hebrew
Root |
---|
י־ב־ל |
Verb
הוּבַל • (huval) (huf'al construction, active counterpart הוֹבִיל)
Conjugation
Conjugation of הוּבַל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הוּבַלְתִּי | הוּבַלְנוּ | ||
second | הוּבַלְתָּ | הוּבַלְתְּ | הוּבַלְתֶּם | הוּבַלְתֶּן | |
third | הוּבַל | הוּבְלָה | הוּבְלוּ | ||
present | מוּבָל | מוּבֶלֶת | מוּבָלִים | מוּבָלוֹת | |
future | first | אוּבַל | נוּבַל | ||
second | תּוּבַל | תּוּבְלִי | תּוּבְלוּ | תּוּבַלְנָה1 | |
third | יוּבַל | תּוּבַל | יוּבְלוּ | תּוּבַלְנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|