Definify.com
Definition 2024
תובל
תובל
Hebrew
Verb
תּוּבַּל \ תֻּבַּל • (transliteration needed) (pu'al construction)
Conjugation
Conjugation of תובל \ תֻּבַּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | תובלתי \ תֻּבַּלְתִּי | תובלנו \ תֻּבַּלְנוּ | ||
second person | תובלת \ תֻּבַּלְתָּ | תובלת \ תֻּבַּלְתְּ | תובלתם \ תֻּבַּלְתֶּם | תובלתן \ תֻּבַּלְתֶּן 2 | |
third person | תובל \ תֻּבַּל | תובלה \ תֻּבְּלָה | תובלו \ תֻּבְּלוּ | ||
present | all persons | מתובל \ מְתֻבָּל | מתובלת \ מְתֻבֶּלֶת | מתובלים \ מְתֻבָּלִים | מתובלות \ מְתֻבָּלוֹת |
future | first person | אתובל \ אֲתֻבַּל | נתובל \ נְתֻבַּל | ||
second person | תתובל \ תְּתֻבַּל | תתובלי \ תְּתֻבְּלִי | תתובלו \ תְּתֻבְּלוּ | תתובלנה \ תְּתֻבַּלְנָה 3 | |
third person | יתובל \ יְתֻבַּל | תתובל \ תְּתֻבַּל | יתובלו \ יְתֻבְּלוּ | תתובלנה \ תְּתֻבַּלְנָה 3 | |
imperative | second person | — 1 | — 1 | — 1 | — 1 |
notes |
|