Definify.com
Definition 2024
הוראה
הוראה
Hebrew
Noun
הוֹרָאָה • (hora'á) f (plural indefinite הוֹרָאוֹת, singular construct הוֹרְאַת־, plural construct הוֹרְאוֹת־)
- (uncountable) teaching, instruction (occupation, profession, or work)
- היא לומדת הוראה. ― She's learning teaching.
- אני לא אוהב את סגנון ההוראה שלו. ― I don't like his teaching style.
- הוראת המקצוע יכולה להשתפר. ― The teaching of the subject can improve.
- (countable, often in plual) instruction
- תראה לי את ההוראות. ― Show me the instructions.
- מה בדיוק היתה ההוראה שלה? ― What exactly was her instruction?
- (countable, computing) command, instruction
Related terms
- הוֹרָה (horá, “to instruct, teach”)
- מוֹרֶה (moré, “a teacher”)
- תּוֹרָה (torá, “Torah; instruction, teaching; theory”)
Synonyms
- לימוד \ לִמּוּד (limúd, “the process of learning, studying, or get instructed”)
- הַדְרָכָה
See also
Etymology 2
Root |
---|
ר־א־ה |
Verb
הוראה \ הֻרְאָה • (hur'á) (huf'al construction, active counterpart הֶרְאָה)
- to be shown
- Deuteronomy 4:35, with translation of the Jewish Publication Society:
- אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ׃
- 'atá hor'éta ladá'at kí YHVH hú ha'elohím 'éin 'ód mil'vadó.
ʾattā horʾēṯā lāḏáʿaṯ kī YHWH hū hāʾĕlōhīm ʾēn ʿōḏ milləḇaddō. - Unto thee it was shown, that thou mightest know that the LORD, He is God; there is none else beside Him.
- 'atá hor'éta ladá'at kí YHVH hú ha'elohím 'éin 'ód mil'vadó.
- אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ׃
- Deuteronomy 4:35, with translation of the Jewish Publication Society:
Conjugation
Conjugation of הוראה \ הֻרְאָה (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הוראיתי \ הֻרְאֵיתִי | הוראינו \ הֻרְאֵינוּ | ||
second | הוראית \ הֻרְאֵיתָ | הוראית \ הֻרְאֵית | הוראיתם \ הֻרְאֵיתֶם | הוראיתן \ הֻרְאֵיתֶן | |
third | הוראה \ הֻרְאָה | הוראתה \ הֻרְאֲתָה | הוראו \ הֻרְאוּ | ||
present | מוראה \ מֻרְאֶה | מוראית \ מֻרְאֵית | מוראים \ מֻרְאִים | מוראות \ מֻרְאוֹת | |
future | first | אוראה \ אֻרְאֶה | נוראה \ נֻרְאֶה | ||
second | תוראה \ תֻּרְאֶה | תוראי \ תֻּרְאִי | תוראו \ תֻּרְאוּ | תוראינה \ תֻּרְאֶינָה1 | |
third | יוראה \ יֻרְאֶה | תוראה \ תֻּרְאֶה | יוראו \ יֻרְאוּ | תוראינה \ תֻּרְאֶינָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|