Hebrew

Noun

תּוֹרָה • ‎(torá) f ‎(plural indefinite תּוֹרוֹת, singular construct תּוֹרַת־, plural construct תּוֹרוֹת־)

1. Torah, the Law, the Pentateuch
   • Joshua 1:7, with translation of the Jewish Publication Society:

     רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃‎

     Only be strong and very courageous, to observe to do according to all the law, which Moses My servant commanded thee; turn not from it to the right hand or to the left, that thou mayest have good success whithersoever thou goest.

2. instruction, teaching
   • Proverbs 31:26

     פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ׃‎

     She speaks with wisdom, and faithful instruction is on her tongue.

3. theory

   תורת הקבוצות‎ ― torát hak'vutsót ― Set Theory

   תורת היחסות‎ ― torát hayakhasút ― the Theory of Relativity

   תורות הגזע‎ ― torót hagéza ― racial theories

Derived terms

• דבר תורה
• ספר תורה
• תורה שבכתב
• תורה שבעל־פה
• תלמוד תורה

Descendants

• English: Torah
• Ladino: תורה, tora
• Yiddish: תּורה ‎(toyre)

See also

• תנ״ך
• כתובים

Ladino

Etymology

Borrowing from Hebrew תורה ‎(tora).

Proper noun

תורה f ‎(Hebrew spelling, Latin spelling tora)

1. (Judaism) Torah