Definify.com
Definition 2024
הסב
הסב
Hebrew
| Root |
|---|
| ס־ב־ב |
Verb
הֵסֵב • (hesev) (hif'il construction, passive counterpart הוּסַב)
- to cause a change in course or direction
- to change, alter
- to convert (clarification of this Hebrew definition is being sought)
- to cause, bring about, result in
- (banking) to endorse
- to sit around a table for a meal
- (Jewish law) to lean to one side, usually to the left, usually during a Passover seder
Conjugation
Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵסַבְתִּי | הֵסַבְנוּ | ||
| second | הֵסַבְתָּ | הֵסַבְתְּ | הֲסַבְתֶּם1 | הֲסַבְתֶּן1 | |
| third | הֵסֵב | הֵסֵבָּה | הֵסֵבּוּ | ||
| present | מֵסֵב | מסיבה \ מְסִבָּה | מסיבים \ מְסִבִּים | מסיבות \ מְסִבּוֹת | |
| future | first | אָסֵב | נָסֵב | ||
| second | תָּסֵב | תָּסֵבִּי | תָּסֵבּוּ | תָּסֵבְנָה2 | |
| third | יָסֵב | תָּסֵב | יָסֵבּוּ | תָּסֵבְנָה2 | |
| imperative | הָסֵב | הָסֵבִּי | הָסֵבּוּ | הָסֵבְנָה2 | |
| notes |
|
||||
Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
|
||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הסיבותי \ הֲסִבּוֹתִי | הסיבונו \ הֲסִבּוֹנוּ | ||
| second | הסיבות \ הֲסִבּוֹתָ | הסיבות \ הֲסִבּוֹת | הסיבותם \ הֲסִבּוֹתֶם | הסיבותן \ הֲסִבּוֹתֶן | |
| third | הֵסֵב | הֵסֵבָּה | הֵסֵבּוּ | ||
| present | מֵסֵב | מסיבה \ מְסִבָּה | מסיבים \ מְסִבִּים | מסיבות \ מְסִבּוֹת | |
| future | first | אָסֵב | נָסֵב | ||
| second | תָּסֵב | תָּסֵבִּי | תָּסֵבּוּ | תסיבינה \ תְּסִבֶּינָה1 | |
| third | יָסֵב | תָּסֵב | יָסֵבּוּ | תסיבינה \ תְּסִבֶּינָה1 | |
| imperative | הָסֵב | הָסֵבִּי | הָסֵבּוּ | הסיבינה \ הֲסִבֶּינָה1 | |
| notes |
|
||||