Definify.com
Definition 2024
התמלא
התמלא
Hebrew
Root |
---|
מ־ל־א |
Verb
הִתְמַלֵּא • (hitmalé) (hitpa'el construction)
Conjugation
Conjugation of הִתְמַלֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | הִתְמַלֵּאתִי | הִתְמַלֵּאנוּ | ||
second person | הִתְמַלֵּאתָ | הִתְמַלֵּאת | הִתְמַלֵּאתֶם | הִתְמַלֵּאתֶן 1 | |
third person | הִתְמַלֵּא | הִתְמַלְּאָה | הִתְמַלְּאוּ | ||
present | all persons | מִתְמַלֵּא | מִתְמַלֵּאת | מִתְמַלְּאִים | מִתְמַלְּאוֹת |
future | first person | אֶתְמַלֵּא | נִתְמַלֵּא | ||
second person | תִּתְמַלֵּא | תִּתְמַלְּאִי | תִּתְמַלְּאוּ | תִּתְמַלֶּאנָה 2 | |
third person | יִתְמַלֵּא | תִּתְמַלֵּא | יִתְמַלְּאוּ | תִּתְמַלֶּאנָה 2 | |
imperative | second person | הִתְמַלֵּא | הִתְמַלְּאִי | הִתְמַלְּאוּ | הִתְמַלֶּאנָה 2 |
notes |
|