Definify.com
Definition 2024
התפוצץ
התפוצץ
Hebrew
Verb
הִתְפּוֹצֵץ • (hitpotséts) (hitpa'el construction)
- (intransitive) To explode.
- Often used figuratively.
- התפוצצתי מצחוק. ― hitpotzátzti mitzkhók. ― I almost laughed to death. (literally, I exploded of laughter.)
Conjugation
Conjugation of הִתְפּוֹצֵץ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | הִתְפּוֹצַצְתִּי | הִתְפּוֹצַצְנוּ | ||
second person | הִתְפּוֹצַצְתָּ | הִתְפּוֹצַצְתְּ | הִתְפּוֹצַצְתֶּם | הִתְפּוֹצַצְתֶּן 1 | |
third person | הִתְפּוֹצֵץ | הִתְפּוֹצְצָה | הִתְפּוֹצְצוּ | ||
present | all persons | מִתְפּוֹצֵץ | מִתְפּוֹצֶצֶת | מִתְפּוֹצְצִים | מִתְפּוֹצְצוֹת |
future | first person | אֶתְפּוֹצֵץ | נִתְפּוֹצֵץ | ||
second person | תִּתְפּוֹצֵץ | תִּתְפּוֹצְצִי | תִּתְפּוֹצְצוּ | תִּתְפּוֹצֵצְנָה 2 | |
third person | יִתְפּוֹצֵץ | תִּתְפּוֹצֵץ | יִתְפּוֹצְצוּ | תִּתְפּוֹצֵצְנָה 2 | |
imperative | second person | הִתְפּוֹצֵץ | הִתְפּוֹצְצִי | הִתְפּוֹצְצוּ | הִתְפּוֹצֵצְנָה 2 |
notes |
|