Definify.com
Definition 2024
טרף
טרף
Hebrew
Root |
---|
ט־ר־ף |
Verb
טָרַף • (taráf) (pa'al construction, passive counterpart נִטְרַף)
Conjugation
Conjugation of טָרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | טָרַפְתִּי | טָרַפְנוּ | ||
second person | טָרַפְתָּ | טָרַפְתְּ | טְרַפְתֶּם 1 | טְרַפְתֶּן 1, 2 | |
third person | טָרַף | טָרְפָה | טָרְפוּ | ||
present | all persons | טוֹרֵף | טוֹרֶפֶת | טוֹרְפִים | טוֹרְפוֹת |
future | first person | אטרוף \ אֶטְרֹף | נטרוף \ נִטְרֹף | ||
second person | תטרוף \ תִּטְרֹף | תִּטְרְפִי | תִּטְרְפוּ | תטרופנה \ תִּטְרֹפְנָה 3 | |
third person | יטרוף \ יִטְרֹף | תטרוף \ תִּטְרֹף | יִטְרְפוּ | תטרופנה \ תִּטְרֹפְנָה 3 | |
imperative | second person | טרוף \ טְרֹף | טִרְפִי | טִרְפוּ | טרופנה \ טְרֹפְנָה 3 |
notes |
|