Hebrew

Noun

מיטה \ מִטָּה • ‎(mitá) f ‎(plural indefinite מיטות \ מִטּוֹת, singular construct מיטת \ מִטַּת־)

1. a bed
   • 2 Samuel 4:10, with translation of the King James Version:

     וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה

     v'nasím ló shám mitá v'shulchán v'chisé umnorá

     and let us set for him there a bed, and a table, and a stool, and a candlestick

Yiddish

Etymology

From Hebrew מיטה \ מִטָּה ‎(“bed”).

Noun

מיטה • ‎(mite) f, plural מיטות ‎(mites)

1. bed, especially one upon which a corpse is placed

See also

• בעט ‎(bet)