Definify.com
Definition 2024
מלכות
מלכות
Hebrew
Noun
מַלְכוּת • (malkhút) f
- kingship, queenship
- מלכותה הייתה ארוכה במיחוד. ― malkhtáh haitá aruká bimyukhád. ― Her queenship was especially long.
- monarchy
- kingdom
- Esther 1:2, with translation of the Jewish Publication Society:
- בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃
- bayamím hahém k'shévet hamélekh akhashverósh 'al kisé malkhutó 'ashér b'shushán habirá.
- that in those days, when the king Ahasuerus sat on the throne of his kingdom, which was in Shushan the castle,
- בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה׃
- Esther 1:2, with translation of the Jewish Publication Society:
Declension
Declension of מַלְכוּת
Number | Isolated forms | With possessive pronouns | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
State | Form | Person | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||||
singular | indefinite | מַלְכוּת | first | מַלְכוּתִי | מַלְכוּתֵנוּ | ||
definite | הַמַּלְכוּת | second | מַלְכוּתְךָ | מַלְכוּתֵךְ | מַלְכוּתְכֶם | מַלְכוּתְכֶן | |
construct | מַלְכוּת־ | third | מַלְכוּתוֹ | מַלְכוּתָהּ | מַלְכוּתָם | מַלְכוּתָן |
See also
- מַמְלָכָה (mamlakhá)
References
- “H4438”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979
Etymology 2
Non-lemma forms.
Noun
מלכות • (transliteration needed)