Hebrew

Verb

נָגַהּ • ‎(nagáh)

1. To shine, to radiate light.

Noun

נֹגַהּ • ‎(nógah) m ‎(plural indefinite נְגָהִים, singular construct נֹגַהּ־) [pattern: קֹטֶל]

1. shine, shimmer, light

Proper noun

נֹגַהּ • ‎(nógah) m [pattern: קֹטֶל]

1. Venus (planet)
2. A female given name
3. A male given name
4. One of the sons of David (1 Chronicles 3:7)

See also

• (planets of the Solar System) חַמָּה ‎(khamá), נוגה \ נֹגַהּ ‎(nógah), אֶרֶץ ‎(érets), מַאֲדִים ‎(ma'adím), צֶדֶק ‎(tsédek), שַׁבְּתַאי ‎(shabtá'i), אוֹרוֹן ‎(orón) or (non-native) אוּרָנוּס ‎(uránus), רַהַב ‎(raháv) or (non-native) נֶפטוּן ‎(néptun)

References

• “נגה” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שֹׁשָן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ ‎(ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), ISBN 965-17-0084-X.