Definify.com

Definition 2024

נמס

נמס

Hebrew

Root
מ־ס־ס

Verb

נָמַס • ‎(namás) ‎(nif'al construction, infinitive להימס \ לְהִמֵּס, present נָמֵס, future יימס \ יִמַּס)

(intransitive) to melt
(intransitive) to dissolve

Usage notes

The infinitive להינמס \ לְהִנָּמֵס is often used colloquially instead.

Conjugation

Conjugation of נָמַס (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: להימס \ לְהִמֵּס
past	first person	נְמַסּוֹתִי		נְמַסּוֹנוּ
	second person	נְמַסּוֹתָ	נְמַסּוֹת	נְמַסּוֹתֶם	נְמַסּוֹתֶן¹
	third person	נָמַס	נָמַסָּה	נָמַסּוּ
present	all persons	נָמֵס	נְמַסָּה	נְמַסִּים	נְמַסּוֹת
future	first person	אימס \ אִמַּס		נימס \ נִמַּס
	second person	תימס \ תִּמַּס	תימסי \ תִּמַּסִּי	תימסו \ תִּמַּסּוּ	תימסנה \ תִּמַּסְנָה²
	third person	יימס \ יִמַּס	תימס \ תִּמַּס	יימסו \ יִמַּסּוּ	תימסנה \ תִּמַּסְנָה²
imperative	second person	הימס \ הִמַּס	הימסי \ הִמַּסִּי	הימסו \ הִמַּסּוּ	הימסנה \ הִמַּסְנָה²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Related terms

הֵמֵס ‎(hemés)
הוּמַס ‎(humás)