Hebrew

Verb

נָתַן • ‎(natán) ‎(pa'al construction, infinitive לָתֵת, future ייתן \ יִתֵּן, imperative תֵּן, passive counterpart ניתן \ נִתַּן)

1. to give
   • Genesis 29:19, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי׃‎

     vayómer laván tóv tití 'otáh lákh mitití 'otáh l'ísh 'akhér sh'vá 'imadí.
     wayyṓmer lāḇān ṭōḇ tittī ʾōṯāh lāḵ mittittī ʾōṯāh ləʾīš ʾaḥēr šəḇā ʿimmāḏī.

     And Laban said: ‘It is better that I give her to thee, than that I should give her to another man; abide with me.’

   • Deuteronomy 11:21

     לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃

2. to allow, permit, let
   • Exodus 3:19, with translation of the English Standard Version:

     וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃

     But I know that the king of Egypt will not let you go unless compelled by a mighty hand.

   • בעז בנאי, קצב ברגליים

     אני לי יכול לתת לה לחכות

3. (archaic) to put, place
4. (archaic, Biblical Hebrew) to turn into
   • Exodus 28:24, with translation of the New International Version:

     יִתֵּן יְהוָה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ׃‎

     The LORD will turn the rain of your country into dust and powder; it will come down from the skies until you are destroyed.

Conjugation

Proper noun

נָתָן • ‎(natán) m

1. Nathan (biblical prophet)
2. A male given name, equivalent to English Nathan or Natan.

References

• “H5414”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible, 1979

Yiddish

Etymology

From Hebrew נָתָן.

Proper noun

נתן • ‎(nosn) m

1. Nathan (biblical prophet)
2. A male given name: Nathan