Hebrew

Noun

סִימָן • ‎(simán) m ‎(plural indefinite סִימָנִים, singular construct סִימַן־, plural construct סִימָנֵי־)

1. A mark: an indication for reference or measurement.
2. A sign

Derived terms

• סִימָן־מוּלָד ‎(simán-mulád)
• ס־מ־ן ‎(s-m-n)

Etymology 2

From the root ס־מ־ן ‎(s-m-n) extracted from the above.

Verb

סימן \ סִמֵּן • ‎(simén) ‎(pi'el construction)

1. to mark, indicate
2. to gesture
   • 2010 July 11, Yoav Zitun (יואב זיתון), ‎ “הקשיש סימן לנהג המשאית, אבל נמחץ למוות” (hakashísh simén l'nahág-hamas'ít, avál nimkháts l'mávet, “The elderly man gestured to the truck driver, but was crushed to death”), in Ynet.

Conjugation

Anagrams

• נסים

Yiddish

Etymology

From Hebrew סִימָן ‎(simán), from Ancient Greek σῆμα ‎(sêma).

Noun

סימן • ‎(simen) m, plural סימנים ‎(simonem)

1. symbol, abbreviation
2. sign, indication