Aramaic

Noun

פַּרְדַּיְסָא or פַּרְדֵּיסָא • ‎(pardaysā or pardēsā) ‎(absolutive פַּרְדֵּס ‎(pardēs))

1. park, garden, orchard
   • a. 500 CE, Babylonian Talmud, Mo'ed Katan 17a:

     ריש לקיש הוה מנטר פרדיסא אתא ההוא גברא וקאכיל תאיני‎

     rēš lāqīš hăwā mənaṭṭēr pardēsā ʾăṯā hahū gaḇrā wəqāʾāḵēl təʾēnē

     Resh Lakish was guarding an orchard, and there came a certain man and began eating figs.