Definify.com

Definition 2024

קיים

קיים

Hebrew

Root
ק־ו־ם

Adjective

קַיָּם • ‎(kayám) ‎(feminine קַיֶּמֶת, masculine plural קַיָּמִים, feminine plural קַיָּמוֹת)

Verb

קיים \ קִיֵּם • ‎(kiyém) ‎(pi'el construction)

(transitive) To bring into existence, to create.

Conjugation

Conjugation of קיים \ קִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
non-finite forms		to-infinitive: לקיים \ לְקַיֵּם
past	first person	קיימתי \ קִיַּמְתִּי		קיימנו \ קִיַּמְנוּ
	second person	קיימת \ קִיַּמְתָּ	קיימת \ קִיַּמְתְּ	קיימתם \ קִיַּמְתֶּם	קיימתן \ קִיַּמְתֶּן ¹
	third person	קיים \ קִיֵּם	קיימה \ קִיְּמָה	קיימו \ קִיְּמוּ
present	all persons	מקיים \ מְקַיֵּם	מקיימת \ מְקַיֶּמֶת	מקיימים \ מְקַיְּמִים	מקיימות \ מְקַיְּמוֹת
future	first person	אקיים \ אֲקַיֵּם		נקיים \ נְקַיֵּם
	second person	תקיים \ תְּקַיֵּם	תקיימי \ תְּקַיְּמִי	תקיימו \ תְּקַיְּמוּ	תקיימנה \ תְּקַיֵּמְנָה ²
	third person	יקיים \ יְקַיֵּם	תקיים \ תְּקַיֵּם	יקיימו \ יְקַיְּמוּ	תקיימנה \ תְּקַיֵּמְנָה ²
imperative	second person	קיים \ קַיֵּם	קיימי \ קַיְּמִי	קיימו \ קַיְּמוּ	קיימנה \ קַיֵּמְנָה ²
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.