Definify.com
Definition 2024
קלט
קלט
Hebrew
Verb
קָלַט • (kalát) (pa'al construction)
- to know
- to comprehend
- to be aware of the intentions of.
Conjugation
Conjugation of קָלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | קָלַטְתִּי | קָלַטְנוּ | ||
second person | קָלַטְתָּ | קָלַטְתְּ | קְלַטְתֶּם 1 | קְלַטְתֶּן 1, 2 | |
third person | קָלַט | קָלְטָה | קָלְטוּ | ||
present | all persons | קוֹלֵט | קוֹלֶטֶת | קוֹלְטִים | קוֹלְטוֹת |
future | first person | אקלוט \ אֶקְלֹט | נקלוט \ נִקְלֹט | ||
second person | תקלוט \ תִּקְלֹט | תִּקְלְטִי | תִּקְלְטוּ | תקלוטנה \ תִּקְלֹטְנָה 3 | |
third person | יקלוט \ יִקְלֹט | תקלוט \ תִּקְלֹט | יִקְלְטוּ | תקלוטנה \ תִּקְלֹטְנָה 3 | |
imperative | second person | קלוט \ קְלֹט | קִלְטִי | קִלְטוּ | קלוטנה \ קְלֹטְנָה 3 |
notes |
|