Definify.com
Definition 2024
שכן
שכן
Hebrew
Root |
---|
שׁ־כ־ן |
Verb
שָׁכַן • (shakhán) (pa'al construction, infinitive לשכון \ לִשְׁכֹּן, future ישכון \ יִשְׁכֹּן)
- to dwell, reside
- Numbers 23:9, with translation of the Jewish Publication Society:
- כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׃
- ki-merósh tsurím 'er'énu umig'va'ót 'ashurénu hen-'ám l'vadád yishkón uvagoyím ló yitkhasháv.
kī-mērōš ṣūrīm ʾerʾénnū ūmiggəḇāʿōṯ ʾăšūrénnū hen-ʿām ləḇāḏāḏ yiškōn ūḇaggōyīm lō yiṯḥaššāḇ. - For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.
- ki-merósh tsurím 'er'énu umig'va'ót 'ashurénu hen-'ám l'vadád yishkón uvagoyím ló yitkhasháv.
- כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב׃
- Numbers 23:9, with translation of the Jewish Publication Society:
- to be housed, located
Conjugation
Conjugation of שָׁכַן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | שָׁכַנְתִּי | שָׁכַנּוּ | ||
second | שָׁכַנְתָּ | שָׁכַנְתְּ | שְׁכַנְתֶּם1 | שְׁכַנְתֶּן1 | |
third | שָׁכַן | שָׁכְנָה | שָׁכְנוּ | ||
present | שׁוֹכֵן | שׁוֹכֶנֶת | שׁוֹכְנִים | שׁוֹכְנוֹת | |
future | first | אשכון \ אֶשְׁכֹּן | נשכון \ נִשְׁכֹּן | ||
second | תשכון \ תִּשְׁכֹּן | תִּשְׁכְּנִי | תִּשְׁכְּנוּ | תשכונה \ תִּשְׁכֹּנָּה2 | |
third | ישכון \ יִשְׁכֹּן | תשכון \ תִּשְׁכֹּן | יִשְׁכְּנוּ | תשכונה \ תִּשְׁכֹּנָּה2 | |
imperative | שכון \ שְׁכֹן | שִׁכְנִי | שִׁכְנוּ | שכונה \ שְׁכֹנָּה2 | |
notes |
|
Related terms
- שְׁכִינָה (sh'khiná)
Noun
שָׁכֵן • (shakhén) m (plural indefinite שְׁכֵנִים, feminine counterpart שְׁכֵנָה)
Related terms
- שְׁכוּנָה (sh'khuná)
Adjective
שָׁכֵן • (shakhén) (feminine שְׁכֵנָה, masculine plural שְׁכֵנִים, feminine plural שְׁכֵנוֹת)