Definify.com

to-infinitive: לָמוּת
action noun: מִיתָה

Definition 2025

מֵת • ‎(mét) ‎(feminine מֵתָה, masculine plural מֵתִים, feminine plural מֵתוֹת)

Dead, having died.
(Intensifier) very much, completely (as in dead tired).

אֲנִי עָיֵיף מֵת‎ ― aní ayéf mét ― I'm dead tired

אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַלַּילָה‎ ― aní mét lir'ót otáh haláyla ― I'm dying to see her tonight

מֵת • ‎(met) ‎(pa'al construction)

To die.
Masculine singular present participle and present tense of מת ‎(met).
To be crazy or mad about something.
אֲנִי מֵת עַל שוֹקוֹלָד‎ ― aní met al shokolád ― I'm mad about chocolate

Conjugation of מֵת (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לָמוּת action noun: מִיתָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	מתתי \ מַתִּי		מַתְנוּ
	second	מתת \ מַתָּ	מתת \ מַתְּ	מתתם \ מַתֶּם	מתתן \ מַתֶּן
	third	מֵת	מֵתָה	מֵתוּ
present		מֵת	מֵתָה	מֵתִים	מֵתוֹת
future	first	אָמוּת		נָמוּת
	second	תָּמוּת	תָּמוּתִי	תָּמוּתוּ	תמותנה \ תָּמֹתְנָה¹
	third	יָמוּת	תָּמוּת	יָמוּתוּ	תמותנה \ תָּמֹתְנָה¹
imperative		מוּת	מוּתִי	מוּתוּ	מותנה \ מֹתְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

From Hebrew מֵת ‎(mét, “dead person”).

מת • ‎(meys) m, plural מתים ‎(meysem)