Definify.com

Definition 2025

פיטר

פיטר

Hebrew

Root
פ־ט־ר

Verb

פיטר \ פִּטֵּר • ‎(pitér) ‎(pi'el construction, passive counterpart פוטר \ פֻּטַּר)

(transitive) to fire, lay off, terminate, terminate the employment of

Conjugation

Conjugation of פיטר \ פִּטֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְפַטֵּר action noun: פיטור \ פִּטּוּר
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	פיטרתי \ פִּטַּרְתִּי		פיטרנו \ פִּטַּרְנוּ
	second	פיטרת \ פִּטַּרְתָּ	פיטרת \ פִּטַּרְתְּ	פיטרתם \ פִּטַּרְתֶּם	פיטרתן \ פִּטַּרְתֶּן
	third	פיטר \ פִּטֵּר	פיטרה \ פִּטְּרָה	פיטרו \ פִּטְּרוּ
present		מְפַטֵּר	מְפַטֶּרֶת	מְפַטְּרִים	מְפַטְּרוֹת
future	first	אֲפַטֵּר		נְפַטֵּר
	second	תְּפַטֵּר	תְּפַטְּרִי	תְּפַטְּרוּ	תְּפַטֵּרְנָה¹
	third	יְפַטֵּר	תְּפַטֵּר	יְפַטְּרוּ	תְּפַטֵּרְנָה¹
imperative		פַּטֵּר	פַּטְּרִי	פַּטְּרוּ	פַּטֵּרְנָה¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

פרטי