Aramaic

Verb

שְׁבַת • ‎(sh'vat)

1. rest; observe the Sabbath

Noun

שבת • ‎(transliteration needed)

1. singular construct state of שבתא

Hebrew

Etymology 1

From the root שׁ־ב־ת (sh-b-t), forming words related to rest. Recent research suggests Akkadian [script needed] ‎(šapattu, “the middle day of the month”) as a possible ultimate origin.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): [ʃaˈbat]

Noun

שַׁבָּת • ‎(shabát) f ‎(plural indefinite שַׁבָּתוֹת)

1. Shabbat, Sabbath; weekly day of rest
   • בראשית רבה, יז ה

     רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר: ג׳ נוֹבְלוֹת הֵן: נוֹבֶלֶת מִיתָה שֵׁינָה, נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם, נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא שַׁבָּת.

2. Saturday
3. (archaic) week (Mishnaic Hebrew)

Verb

שָׁבַת • ‎(shavát) ‎(pa'al construction, future ישבות \ יִשְׁבֹּת)

1. to stop working, to rest
   • Genesis 2:2-3, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃‎

     vay'khál 'elohím bayóm hash'vi'í m'lakhtó 'ashér 'asá vayishbót bayóm hash'vi'í mikol-m'lakhtó 'ashér 'asá. vay'várekh 'elohím 'et-yóm hash'vi'í vay'kadésh 'otó kí vó shavát mikol-m'lakhtó 'asher-bará 'elohím la'asót.
     wayəḵal ʾĕlōhīm bayyōm haššəḇīʿī məlaḵtō ʾăšer ʿāśā wayyišbōṯ bayyōm haššəḇīʿī mikkol-məlaḵtō ʾăšer ʿāśā. wayəḇā́reḵ ʾĕlōhīm ʾeṯ-yōm haššəḇīʿī wayəqaddēš ʾōṯō kī ḇō šāḇaṯ mikkol-məlaḵtō ʾăšer-bārā ʾĕlōhīm laʿăśōṯ.

     And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.

2. to go on strike

Descendants

Etymology 2

Verb

שֶׁבֶת • ‎(shévet)

1. Bare infinitive (infinitive construct or gerund) of יָשַׁב ‎(yasháv)

Yiddish

Etymology

From Hebrew שַׁבָּת ‎(shabát).

Pronunciation

• IPA^(key): [ˈʃa.bəs]

Noun

שבת • ‎(shabes) m, plural שבתים ‎(shabosem)

1. Saturday
2. Sabbath, Shabbat

Derived terms

• אַ גוטן שבת ‎(a gutn shabes)
• גוט שבת ‎(gut shabes)
• שבתדיק ‎(shabesdik)

See also

• (days of the week) די טעג פֿון דער וואָך‎ (di teg fun der vokh); זונטיק ‎(zuntik)‎, מאָנטיק ‎(montik)‎, דינסטיק ‎(dinstik)‎, מיטוואָך ‎(mitvokh)‎, דאָנערשטיק ‎(donershtik)‎, פֿרײַטיק ‎(fraytik)‎, שבת ‎(shabes) ^{(Category: yi:Days of the week)}