Definify.com
Definition 2024
קיצר
קיצר
Hebrew
Root |
---|
ק־צ־ר |
Verb
קיצר \ קִצֵּר • (kitsér) (pi'el construction, passive counterpart קוצר \ קֻצַּר)
Conjugation
Conjugation of קיצר \ קִצֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
|
||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | masculine singular |
feminine singular |
masculine plural |
feminine plural |
|
past | first person | קיצרתי \ קִצַּרְתִּי | קיצרנו \ קִצַּרְנוּ | ||
second person | קיצרת \ קִצַּרְתָּ | קיצרת \ קִצַּרְתְּ | קיצרתם \ קִצַּרְתֶּם | קיצרתן \ קִצַּרְתֶּן 1 | |
third person | קיצר \ קִצֵּר | קיצרה \ קִצְּרָה | קיצרו \ קִצְּרוּ | ||
present | all persons | מְקַצֵּר | מְקַצֶּרֶת | מְקַצְּרִים | מְקַצְּרוֹת |
future | first person | אֲקַצֵּר | נְקַצֵּר | ||
second person | תְּקַצֵּר | תְּקַצְּרִי | תְּקַצְּרוּ | תְּקַצֵּרְנָה 2 | |
third person | יְקַצֵּר | תְּקַצֵּר | יְקַצְּרוּ | תְּקַצֵּרְנָה 2 | |
imperative | second person | קַצֵּר | קַצְּרִי | קַצְּרוּ | קַצֵּרְנָה 2 |
notes |
|